קיימות תיאוריות רבות לגבי מקורם של כלי הנשיפה החשמליים/electronic-wind-instrument/electric-sxophone-ewi.html. נהוג לחשוב שמקורו ביפן. עם זאת, מנקודת מבט רחבה יותר של פיתוח, מקורו קשור גם לארצות הברית. הפרטים הם כדלקמן:
מחקר והמצאה מוקדמים בארצות הברית:
בתחילת שנות ה-20, יצרן הכלים האמריקאי הארי קולמן שילב טכנולוגיית מגברים עם כלי נשיפה כדי לפתור את בעיית הצליל החלש של כלי נשיפה מפלדה בלהקות ג'אז גדולות ועיצב כלי דומה לצינור הנשיפה החשמלי. העיצוב שלו התבסס על מגבר הכוח של טלוויזיות מוקדמות, והסאונד של כלי נשיפה הוגבר על ידי המגבר כך שניתן יהיה להשתמש בו בקונצרטים. ניתן לומר שזהו אב הטיפוס המוקדם של צינור הנפוח החשמלי.
פיתוח וקידום ביפן:
מאז אמצע-1980השנים, צינורות נשיפה חשמליים של Casio המיוצרים ביפן נכנסו לשוק הסיני, שהפך בהדרגה צינורות נשיפה חשמליים ידועים לאנשים. מאז, מותגים יפניים כמו ימאהה ורולנד השיקו ללא הרף מוצרי נשיפה חשמליים חדשים, ושיפרו ושדרגו ללא הרף את הטכנולוגיה האלקטרונית, סוגי הגוון וקלות התפעול, מה שהופך את הצינורות החשמליים לשימוש נרחב יותר ומקודם ברחבי העולם.
לסיכום, מקורו של הצינור החשמלי הוא תהליך של התפתחות ואבולוציה מתמשכים. החקירה המוקדמת של ארצות הברית הניחה לה את הבסיס, בעוד שיפן מילאה תפקיד חשוב בפיתוחה ובקידומה.
