"Scarborough Fair" היא בלדה עממית אנגלית נצחית שמקורה במאה ה-17, אם כי היא זכתה להכרה עולמית באמצעות הגרסה האיקונית של סיימון וגרפונקל משנת 1966. השיר מספר את סיפורו של בחור צעיר המטיל משימות בלתי אפשריות לאהובתו לשעבר, ומבקש ממנה להכין לו חולצה קמברית ללא תפרים או רקמה, על רקע יריד מימי הביניים בסקרבורו, אנגליה.
המנגינה יפהפייה מרתקת, מאופיינת בקו הבס היורד וההרמוניה המודאלית היוצרת אווירה ערכית ומלנכולית. העיבוד של Simon & Garfunkel, הכולל את השירה הנמרצת של ארט גרפונקל ואת עבודת הגיטרה המורכבת של פול סיימון, הפך את הבלדה המסורתית הזו להמנון תרבות נגד של שנות ה-60.
המילים עשירות בסמליות ובדימויים של צמחי מרפא-פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וטימין-המייצגים סגולות כמו אהבה, חוכמה, זיכרון וחוזק. המשיכה המתמשכת של השיר נעוצה בנרטיב המסתורי שלו ובנושאים האוניברסליים של אהבה אבודה וגעגוע בלתי אפשרי. הוא כוסה על ידי אינספור אמנים על פני ז'אנרים והופיע בולט בסרטים, בעיקר ב"הבוגר", ומבסס את מעמדו כאחד משירי העם האהובים ביותר בתולדות המוזיקה.